סעד עצמי של משכיר 

סעד עצמי של משכירמהם האמצעים החוקיים העומדים למשכיר דירה ששוכר הדירה ממנו מפר את הסכם השכירות שביניהם באופן מהותי - לכאורה, יש למשכיר זכות קניינית על הדירה המושכרת, וזכות זו הינה חוקתית מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ד - 1994. לכן, לפי זה, כך לכאורה, יוכל המשכיר להוציא את השוכר מהדירה או לכל הפחות לנקוט כלפיו בסנקציות, כמו למשל: ניתוק החשמל - מים - גז לדירה או להפעיל כל סעד עצמי אחר. ובכן, למעשה אין הדבר נכון כלל. עפ"י חוק המקרקעין ס' 15-20 סעד עצמי, כלומר נקיטת פעולה עצמאית ע"מ להגן על קניין, נתונה אך ורק למחזיק כדין במקרקעין.   מחזיק כדין יכול להיות מי שהוא בעלים, שוכר, שואל, בר רשות וכל אדם אחר שמחזיק בפועל במקרקעין כדין. הזכות לסעד עצמי מוגבלת במס' תנאים:1.       היא מוקנית רק למחזיק כדין או למי שזכאי להחזיק. זה כולל גם מי שאחר מחזיק מטעמו. 2.       היא מוגבלת רק במקרה של "פלישה טריה" כלומר, בתוך 30 יום בלבד מיום התפיסה של המקרקעין ע"י מי שלא זכאי להחזיק בהם. לאחר מכן אין רשות לסעד עצמי ויש לפנות לבית-משפט מתאים לקבלת צו פינוי. 3.       היא מוגבלת רק להפעלת כח סביר בלבד. במקרה של שוכר- משכיר, המחזיק כדין הוא השוכר כמובן, ולא המשכיר, וזאת למרות היותו הבעלים. למשכיר אין זכות לסעד עצמי, הואיל ואינו מחזיק. אדרבא, לשוכר מוקנית הגנה וזכות לסעד עצמי כנגד המשכיר, ובידו לפעול באופן עצמאי ע"מ למנוע מכל אדם, לרבות המשכיר, מלהיכנס לתחום הדירה המושכרת. הטעם באיסור הסעד העצמי לבעלים שאינו מחזיק מקורו בעקרון של שלום הציבור, כלומר הרצון למנוע אנדרלמוסיה ציבורית ומצב של נטילת החוק לידיים ועשיית דין עצמי. בשנת 2003 נפסק בבית-המשפט העליון ברע"א 4311/03 מדינת ישראל נ' בן שמחון בענין הזכות לסעד עצמי ושם נקבע כך: "המשפט אומר, כביכול, לזכאי האמיתי לנכס, שהוציא את הנכס מידי המחזיק במקום להיזקק להליכים משפטיים, כי הדין מסתייג מעשיית דין עצמית, מכיוון שהדבר טומן  בחובו סכנה של הפרת הסדר הציבורי.  המדיניות המשפטית היא להפוך בעלי ריב לבעלי דין ולא להניח לאדם לנהוג כשופט בעניינו הוא."  היוצאים מן הכלל הם, כאמור, שני מקרים:
1.       מחזיק כדין שפועל בכח סביר למניעת הסגת גבול לקרקע שבחזקתו.
2.       מחזיק כדין שפועל בכח סביר להחזרת שליטתו על קרקע שתפסו אותה שלא כדין.
לסיכום, סעד עצמי, כלומר נקיטת פעולה עצמאית ע"מ להגן על קניין, נתונה אך ורק למחזיק כדין במקרקעין.
לשוכר מוקנית הגנה וזכות לסעד עצמי כנגד המשכיר, ובידו לפעול באופן עצמאי ע"מ למנוע מכל אדם, לרבות המשכיר, מלהיכנס לתחום הדירה המושכרת.
יובל גרשוני, עו"ד                                          המידע ניתן כשירות לציבור ואין לראותו כעצה משפטית מוסמכת